כשנגע בעיפרון לראשונה
הוא נשמט וקישקש על השטיח
אלף בית גימל דלת הא וו זין חית
זה זה שמצולם ליד שבע הספרות
בעמוד האחרון בפרוספקט

במולדתו הישנה
סירים תמיד אֶהֵבִּילוּ אחרת
ידיים תמיד זעו זרות
מאז שידע לדבר
התגלגלו בפיו אותיות אחרות
בלשונו המִתְאַצְבַעָת
המשרבטת
הלא-יודעת שפת אביו ואימו

הוא זיהה אותה בפלזמה
שבחנות החשמל
אמא
מיד נבהלה אל המוכר במבט שואל
העזתי בחדשות
המזרטי על הכביש
סלח לי, בפלזמה פה זה ארץ ישראל?

אמרו
גלגול קודם
אמרו
אימו עברה בטעות בהריונה
ליד ברכת כוהנים
בליל ירח אדום
בבית כנסת
אמרו
נרדמה על תנ"ך מלא
אמרו
ילדה במנח טלה
ולכולנו ברור
מה זה אומר

לבסוף הבינו
שלא שלהם הוא
שלא להם הוא
כנראה





נמוך מדי לכיסא המטוס
מנדנד נדנד רגליים
שמונה קיצים עברו בו
ועוד אחד
בזמן שהצמיד את חוטמו לחלון
השמש כבתה
כמו נר יחיד
הוא שכח להביע
משאלה

כשירד מהמטוס
נגע קלות בכתפו של נהג המונית
שבדיוק היה עסוק בלקלל
העזתי בחדשות
המזרטי על הכביש
סלח לי, פה זה ארץ ישראל?

בבית המשפחה המארחת
חיכתה פינת כתיבה מטופחת
אותה אחת
מביתו של ביאליק
המון צלמים חייכו
כששלף את העיפרון האחרון של אלתרמן
וחרט בנייר המכתבים
מהמגירה של זך

הטיוטה הראשונה להמנון הלאומי
נכתבה באותה הפינה המוארת
בגיל שתיים עשרה שימש כמרצה אורח חד-פעמי
במסלול הכתיבה היוצרת
הדרך הייתה קצרה
לפרס נובל לשירה
תפרו לו חליפה מיוחדת
הוא עמד על שרפרף
כשצילמו אותו רבבות
מקבל את הפרס בלחיצת יד רועדת

פרזנטור עטים נובעים
פנים של טאבלטים לכתיבטאץ' בצבע עץ מהגוני
("כי שום דבר לא מפריד בין הטאץ' שלך לבין המילים, גם לא העיפרון!")
פרסומת לעפרונות עם שמות משוררים
כרזה לבקבוקים עם דפי כתיבה מפוררים
מועמד למפלגת דיבור
נפש כזו בטח יכולה לתרום רבות
להומאניות יחסי הציבור

כשהתנגש בו האוטובוס
הייתה רוח חזקה
ודם
על הכביש
וצלם
על חשיש
במקרה באוטו ליד
כמו שאימנו את ההוא
שלף מצלמה
ובחבטה על האספלט
רכן על גחון
"שיר אחרון?"
"שיר אחרון?"

כשנפקח בבית החולים
כולם היו דבורים
מאוד רהוטות
והאותיות זלגו מאוזניו
גדומות אצבעות ושפתיים
מבלי שהצליח לטעום עוד
בדבש

דפים
על גבי דפים על גבי דפים
דבורים
שירים שלו
דבורים
ההמנון
השיר הלאומי
הפואמה שזיכתה בנובל
מילות הזהב החרוטות בשעון
דיוקן האותיות העצמי
הבוהמה לה היה רב חובל

בנימין ענה רק בשפת אימו
שאותה מעולם לא דיבר

לבסוף הבינו
שלא שלהם הוא
שלא להם הוא
כנראה

הוא חזר לדירה
בלי לדעת לקרוא את הכתובת
לקרוא לעזרה
בלי לדעת האם הוא נימול
בלי להבין את הקעקוע
שהיה חרוט לו
על יד שמאל

עם צאת החמה
עד צאת נשימה
בנימין
שותת ברחובות
שואל

העזתי בחדשות
המזרטי על הכביש
סלח לי, פה זה ארץ ישראל?